דיירות מוגנת

רקע כללי

החל משנות השלושים, במטרה להגן על שוכרים מפני מחירי השכירות המאמירים, נקבעו פקודות וחוקים שהתערבו ביחסים שבין שוכרי נכסים לבין בעלי הנכסים. התערבות זו התמקדה בשני תחומים מרכזיים: הארכה של תקופת השכירות באותם תנאי שכירות מקוריים ללא הגבלת זמן (מבלי שלבעלים תהיה האפשרות להפסיקה) וקיבוע דמי השכירות.

 

מאז החיקוק הראשון בנושא הגנת הדייר ועד היום, נעשים בחוקים אלה שינויים תכופים שמביאים לצמצום בהשפעותיו השליליות על המשק באמצעות שחיקה הדרגתית ברמת ה"הגנה" שמעניק החוק לדיירים. תיקוני חקיקה אלה, הביא לצמצום ניכר במספר הנכסים התפוסים על ידי דיירם מוגנים וכיום מספרם מוערך במספר עשרות אלפי נכסים. [לא קיים מרשם של דיירים מוגנים וקיימות הערכות שונות לגבי מספרם]

 

המאפיינים הייחודיים של זכות הדיירות המוגנת

- נכסים תפוסים על ידי דיירים מוגנים הם דירות או בתיק עסק שדייריהם שכרו אותם בתקופה שבה החוק שינה את זכויותיהם מ"שכירות חופשית" ל"שכירות מוגנת", או דיירים ששילמו "דמית מפתח" לדייר יוצא.

 

- זכות דיירות מוגנת אינה נחשבת זכות לעניין חוק המקרקעין ואינה בת רישום.

 

- החוק יוצר אבחנה בין שני סוגי נכסים:

א.      נכסים ש"נהנים" מהגנה הן מפני העלאת דמי השכירות והן מפני פינוי.

ב.      נכסים ש"נהנים" מהגנה מפני פינוי בלבד.   

 

- הביקוש לנכסים בדמי מפתח הולך ומצטמצם וכיום דיירים מוגנים מתקשים למצוא דייר מחליף. הסיבה לכך היא הסיכון שנושא בו הדייר הנכנס משינויי חקיקה שעלולים לפגוע בזכויותיו.

 

לייעוץ והערכות שווי בנושאי דיירות מוגנת לחץ כאן.